אילה טייכמן

אני אוהבת להאזין לרדיו.

מילדות אני זוכרת את עצמי מאזינה. היו תוכניות לילדים ולנוער, סיפורים, תסכיתים, מיטב הקולות דיברו אלינו, בשנים ההן.

דרך ההאזנה – פיתחתי לעצמי יכולת להשתמש בדמיון. לצייר לעצמי את התמונה, להריח ריחות עליהם דיברו המגישים, לנהל ביני לבינם שיחות ולהחליף דעות. תענוג.

גם היום אני מאזינה לרדיו.

נכון, סגנונות ההגשה השתנו. החיים וקצבם אחר. אך מגישים ברמה גבוהה, היוצרים עניין אצל השומע – לא חסרים.

משנה לשנה אני שוכחת…ואולי זה ממש מעולה שאני שוכחת, כך בכל פעם, בכל שנה מחדש, אני מגיעה בהתלהבות למדורת הילדים.

אחרכך אני נזכרת…