Category: אישי

אני ממליצה! פעמיים בשבוע

תוך כדי הופעה של להקת פולקלור בה לקחתי חלק – לא היססתי לצבוע לעצמי שן שחורה בפורים. חבריי ללהקה בקושי סיימו את מחרוזת הריקוד. זה היה שווה את הצעקות שקיבלתי ממנהל הלהקה. בחיי.

כשעבדתי בכללית מושלם, באחד הפורימים הצמדתי "אף של ליצן" ויצאתי לחדר ההמתנה. היו רבים שנהנו וצחקו וחייכו.

היו גם אילו ששאלו: "מה קרה? פורים היום?"

שוב, לא כואב לי

נשאלתי השבוע:
מתי בפעם האחרונה "נפל לך האסימון" ומה הצית את התובנה?
לא נדרשתי לחשיבה ארוכה.
כמומחית לשיטת פלדנקרייז, פעמים רבות אני ממש שומעת את האסימונים נופלים אצל תלמידי, מטופליי וגם אצלי.
עבורי, זו זכות גדולה במיוחד להיות שם לצידם, כשתובנה חדשה נולדת ומחליפה הרגל ישן שמכאיב או מגביל.
יחד עם זאת, ברצוני לשתף בתובנה אישית נפלאה שגיליתי בזכות העובדה הפשוטה – שוב !!! נפטרתי מכאב בעזרת שיטת פלדנקרייז.

מעשה שהיה – כך היה

אני מגלה על מי שר שלום חנוך את השיר: אהבת נעוריי

ספרון מתנה מעדי התינוקת ל-אבא מנשה

ראיתי אותם היום בקניון…
ואז הציפו הדמעות את עיניי.
ואז התחלתי לבכות.
ומתוך הדמעות, צפו ועלו שני זכרונות:

שלוש מדינות אליהן היית רוצה לנסוע ו-מדוע?

תראו, תראו.

נותנים לי "משימה" לכתוב על שלושה מקומות – שלוש מדינות אליהן ארצה לנסוע ואני כבר מנדבת מספר שונה – חמש לצורך העניין. ועדיין לא ציינתי את איי גלפגוס (בדרום ארגנטינה) וגם את פרו ותרבות האינקה שלה ולא את יפן ולא את סין ולא ולא ולא…

באיזו רגל אתם מתחילים לצעוד?

למה מתחילים?

כי אפשר. כי רוצים. כי צריך. כי מבקשים להשמיע את הקול האישי שלנו. כי יש לנו מה לומר ואנחנו מאמינים שיאזינו לנו. כי אנחנו רוצים שיראו אותנו. שישמעו אותנו

שאלה פשוטה: מהו ט"ו בשבט? והמון תשובות לה

את מרים פפר פגשתי לראשונה כשהייתי סטודנטית בקורס מורים לשיטת פלדנקרייז.
באותו היום הגעתי אל כיתת הלימוד מבלי לדעת שיהיה זה יום מאוד משמעותי בחיי המקצועיים והאישיים.
המזרונים כבר היו מפוזרים על רצפת האולם ובאזור שבו עמד "הכיסא של המורה" הבחנתי בהתאספות של צוות ההדרכה.
התקרבתי.
סקרנותי הביאה אותי לגשת אליהם…

איך לעבור את החורף בשלום בלי כאבים מיותרים

עד היום אני מסוגלת לשחזר את תחושת ההפתעה – לבוא באי נוחות לשיעור ולצאת חופשייה ומאושרת.
הרגשתי ש"חזרתי הביתה אל גופי".
תחושת ההקלה הפיזית נמשכה רק כ-שעה – אך הייתה זו אחת השעות המשמעותיות ביותר בחיי,
שהובילה אותי ל"חקור בגופי" את שיטת פלדנקרייז – אשר עד אותו היום שמעתי עליה מיתוסים שונים כגון:
..זה רק לזקנים…זה משעמם…כל הזמן רק שוכבים ולא עושים כלום…ישנים שם… ועוד מיני סופרלטיבים –
היום אני פועלת רבות על מנת לשנות את המיתוסים הללו.

פינת המומחה

והפעם בפינת המומחים של עידית נעמן – אני 🙂

Blog Action Day October 15th = water

מים זורמים תמיד קדימה ולא לאחור.
כך גם החיים.
עשו שיהיו מאושרים…
מה יעשה אתכם מאושרים?

מוקדש ל"כהן הגדול" = לאונרד כהן

לפני שנה, נו טוב – פחות כמה ימים, ב- 24/09/2010 הרגשתי שאין בנות מזל גדולות יותר מהבת שלי וממני.