שלוש מדינות אליהן היית רוצה לנסוע ו-מדוע?
זו השאלה שהונחה על שולחני הבוקר.
כשהתחלתי לכתוב, הספקתי לכתוב רק את המילה הראשונה בכותרת: "שלוש" מהמשפט:
מני שלוש מדינות שהיית רוצה לבקר בהן, ומדוע?,
ומייד התחלתי להמהם את שירם של תלמה אליגון רוז ומוני אמריליו הזכור לי במיוחד בביצועה של חוה אלברשטיין, שלוש אהבותי.
שלוש אהבותי
חוה אלברשטיין
מילים: תלמה אליגון רוז
לחן: מוני אמריליו
שלוש היו תמיד אהבותי
שלוש הן לא יותר מדי
אהבתי שיר ישן וים כחול
אהבתי אותך מכל.
ככה, בפשטות מצרפת המשוררת שלושה דברים שתמיד אהבה.
ואני – חוזרת למשפט הנושא שלי – 3 מדינות שאליהן ארצה לנסוע – מככככככככללל 191 מדינות העולם הגדול.(על פי האו"ם. לא כולל מדינת הוותיקן)
אז…הייתי רוצה להגיע לברית המועצות.
לאותן ערים "קלאסיות" – מוסקבה-לנינגרד-סנט פטרסבורג ואחרות,
על שלל המנומנטים שבהן, כנסיות הבצלים הזהובות, אולמות הבלט וההיכלים.
"אמא רוסיה" – מולדתה של להקת הצבא האדום וערש הבלט הקלאסי.
הייתי חוזרת אל חלומות ימי ילדותי על אולמות הבולשוי והופעות הלהקה המפורסמת מימים עברו
– או שאולי לחלומות ימי נערותי ולראות דווקא את להקות הפולקלור העממי
המביאות איתן שפע של ריקודי ושירי העמים השונים אשר הרכיבו בזמנו את ברית המועצות.
המסע שלי לרוסיה יהיה כמובן – בשיא בחורף
כדי שאוכל להגיע למחוז חפצי על המגלשה כמו שצולם בסרט ד"ר ז'יוואגו.
בן זוגי למזחלת יהיה מיכאל ברישניקוב שיראה בדיוק
כפי שצולם בסרט לילות לבנים רוקד לשירו של ולדימיר ויסוצקי.
המדינה הבאה אליה הייתי נוסעת – ברזיל.
ארץ הסמבה. ארץ הקרנבל. על חופיה הלבנים. שלל קולותיה, צליליה, ריקודיה
והנה במפתיע – תמונתה של כרמן מירנדה עולה וצפה בדמיוני.
לא ממש הכרתי אותה, את כרמן מירנדה, אך כילדה שמעתי רבות שמזכירים את שמה.
זה היה בימים שהריקוד היה העיקר והביגוד היה משני.
ימי רקדנים ורקדניות מוכשרים מאין כמותם.
כשגדלתי – נהגתי לשבת לצפות ברוב סרטי הריקוד הישנים.
שעות רבות בלעו עיני את הסרטים הישנים, רובם בשחור-לבן.
הנעימות שם מלטפות ומסתחררות ועולות ויורדות…והנה היא – כרמן מירנדה האחת והיחידה.
או אולי הייתי ממשיכה לארגנטינה?? …
ושם מוצאת לי את ה-מקום
שבו מנגנים עדיין על אקורדיון ישן את נעימותיו של
אסטור פיאצולה ובדיוק שם, במועדון ההוא
היה ממתין לי ה-רקדן ה-מושלם עבורי
שהיה אוסף אותי אל זרועותיו ל-ריקוד טנגו ארגנטיני סוער.
ומשם, הכיוון מאוד ברור לי הייתי נוסעת… מזרחה.
אחרי שנסעתי צפונה וגם דרומה – נשאר לי לפנות מזרחה.
השאלה שלי עכשיו תהייה: מזרחה "קרוב" – לסרילנקה? "גן עדן" כפי שמכנה אותה חברתי סיגי
או מזרחה רחוק יותר – לאוסטרליה? לבקר את בנות מקלאוד והשכנים בחווה שבערבה האוסטרלית.
תראו, תראו !!
אני צוחקת לעצמי.
נותנים לי "משימה" לכתוב על שלושה מקומות –
שלוש מדינות אליהן ארצה לנסוע
ואני כבר "מנדבת" מספר שונה – חמש לצורך העניין.
ועדיין לא ציינתי את איי גלפגוס
וגם את פרו ותרבות האינקה שלה
ולא את יפן ולא את סין ולא ולא ולא…
איזה כיף שאפשר לחלום, לדמיין, ובעזרת האינטרנט
גם לשמוע ולראות ומעט לחוות את התרבויות השונות.
ולאן מועדים פניך??
כאן, בתחתית הדף אפשר (ואפילו רצוי)להגיב,
ללחוץ Like לפירגון, לשתף חברים או להעביר הלאה למי שזקוק.
תודה!
Comments
Powered by Facebook Comments
12 תגובות
דלגו לטופס מילוי התגובה
מקומות רחוקים הם רעיון מאוד קרוב, בייחוד הבוקר, כשסביבנו רוחשים כל מיני דברים לא ברורים ומעוררים בי רצון ללכת הכי רחוק שאפשר. הבחירה בשלוש אופציות אינה מקרית. זהו מקסימום האינפורמציה שאנחנו מסוגלים לעבד בצורה מיטבית, ומכאן – טיפ מ"בת התוכן" לכל הכותבים והמרצים: אם ברצונכם שיזכרו מה שאמרתם – אל תציעו יותר משלוש אופציות.
תודה רבה ל"בת התוכן"
🙂
נלמד ונעשה
הייייי… אני סיגי… כן ההיא מסרי לנקה…. גן עדן….מסכימה עם איילה . אכן סרי לנקה היא אחד המקומות שממש ממש כדי לבקר בהם..התגוררתי שם 5 שנים. עד ליפני שנתיים וחצי. ואז חזרתי לארץ הקודש…
אי מדהים… "היהלום שבכתר"… כפי שכינה מישהו את סרי לנקה בעבר..חופים מדהימים..הרים על הרים של שדות תה .מיקדשים…. ואוירה מיוחדת כמו שיכולה להיות רק במיזרח.. ממליצה בחום.. הרבה חום…..
אילה, השארת על פני חיוך רחב.
את מסעותי הגדולים ערכתי לפני שנים רבות כמטיילת וכתושבת.
חייתי במדינה המפותחת ביותר בעולם ואח"כ עברתי להתגורר במדינת עולם שלישי – שני קצוות הקשת. בשנים האחרונות אני חוזרת כמה וכמה פעמים למקום אחד…
שרונה – את נהדרת!!
תודה על הקריאה ועל התגובה
🙂
או, איילה יקרה, הרמת לי להנחתה! והבחירה קשה… אני חושבת שהעיקר זה לנסוע, לקחת פסק זמן מהחיים ומהשיגרה, של יום, יומיים, סופשבוע או קצת יותר. זה ממש נחוץ לנו, היציאה הזו מהשיגרה, ואנחנו מוצאים את עצמנו דוחים ודוחים מכל מיני סיבות.
והאמת – לדעתי לא חשוב לאן נוסעים. הכי חשוב – להנות ולחוות, לא רק את המקום אליו נוסעים אלא (ובעיקר) את הדרך. גם הדרך הלוך – שאז יש תהליך של ציפיה ללא ידוע, וגם הדרך חזור – שאז יש געגוע מבורך הביתה. נסיעה טובה!
גם לי יש רשימות משלי. מקומות שהייתי בהם ואשמח לבקר בהם שוב ומקומות שטרם הספיקותי…
ואני רוצה להוסיף עוד נקודה למחשבה: חשוב לאן נוסעים אבל לא פחות חשוב: עם מי.
היי גילה,
נכון, חשוב עם מי. יחד עם זאת לעיתים דווקא נסיעה לבד ממלאת את המצברים לקראת הביחד.
תודה שקראת ושהגבת 🙂
אילה
גם לי יש רשימות משלי. מקומות שהייתי בהם ואשמח לבקר בהם שוב ומקומות שטרם הספיקותי…
ואני רוצה להוסיף עוד נקודה למחשבה: חשוב לאן נוסעים אבל לא פחות חשוב: עם מי
הי, אילה, בשבילי ברזיל היא אופציה, שאמורה להתממש בחגי ספטמבר! הבן השני שלי עושה בריו פוסט-דוקטורט במתמטיקה, ולכן אנו מתכננים לבקר אותה ואת העיר/הארץ. (עכשיו גם את יודעת שהוא דוקטור. הוא טוען שכל הארץ כבר יודעת את זה, בגללי/בזכותי..)
אבל, ממש לא תכננתי לפני שהוא נסע לשם, לבקר בברזיל. בכלל, אני מעדיפה מקומות קרובים באירופה. אבל, היות והבת שלי נמצאת לתקופה של 3 חודשים בהודו, התחלתי להתפתות לנסוע לשם, למרות החששות הכבדים מהמראות הקשים של אוכלוסיה עניה מרודה, לכלוך ומזג אויר חם מדי..אז נראה. בכל אופן, במזרח הרחוק יפן, כנראה, יותר מתאימה לי. ובקרוב נסע לבלגיה ולוכסמבורג. אני מקווה שנהנה, כרגיל.
אז היה נחמד מאד לקרוא מה שכתבת, ותמיד אני נהנית מהטיפים שלך.
נשתמע
בידידות,
איה.
נ.ב. את מגיעה למפגש עם חוה ברעננה ביוני? אני מתכננת להבוא, אז אולי נפגש שם.
ביי
איה יקרה,
נשמע שאתם יודעים (גם) לטייל ולתור. כל הכבוד!!
תודה שקראת.
תודה שהגבת.
ותודה שאת משתמשת בפלדנ-טיפים.
נדמה לי שלא אגיע למפגש. אולי נפגש אחריו??
ביי,
אילה
היי אילה קודם כל רציתי לומר שאני נהנה מהטיפים שלך וגבי העדפות נסיעה מסכים איתך לגבי ברזיל והשאר זו בחירה קשה הייתי רוצה לטוס לניו זינלנד באוסטרליה כבר ביקרתי אצל האח לא מכיר את סרי לנקה כך שאין לי דעה על מקום זה מעניינים אותי מקומות כמו אלסקה ואנטרקטיקה שיהייה לך סוף שבוע נעים
אייל,
תודה רבה!!
שמחה לגלות שאתה קורא את הדברים שנשלחים.
תודה גם ששיתפת בחלומות הנסיעה שלך בעולם.
בהצלחה וכל טוב,
אילה