השיעור:
בדיוק בשעה שנקבעה, נפתחה הדלת ואחד אחר השני, פסעו פנימה ארבע דמויות.
לא היה לי ברור אם הם נשים או גברים, לא יכולתי לשער את גילם, צעירים או מבוגרים, קשה היה לי להבחין אם מישהו מהם סובל מכאבים או מגבלת תנועה. הרבה מרכיבים בסיטואציה היו לא ברורים.
ברכות, הם חלצו את נעליהם, הסירו את המעילים ונגשו, כל אחד, אל "המזרן שלו",
התכופפו, הניחו ברך (או שתיים) על הרצפה, הורידו את האגן אל המזרן ונשכבו על הגב.
התחלתי להנחות את השיעור.
