חודש "שבוע הספר העברי" הסתיים לו אתמול. דבר שלכשעצמו מזמין אותי לשאול אותך:
איזה ספר טוב קראת לאחרונה?
האם הקריאה היא חלק משמעותי בחייך?
כשהייתי ילדה, קראו לי (בין היתר) "תולעת ספרים".
הייתי מנויה על הספריה הציבורית שבסוף רח' בן-יהודה בתל-אביב.
לשם הייתי מגיעה אחת ליומיים שלושה, עוברת ואוספת אל חיקי 2-3 ספרים.
חוזרת הביתה, מתיישבת או שוכבת היכן שהוא ופשוט "בולעת" אותם. מכריכה לכריכה.
לא זזה ממקומי, לא מניחה מהיד עד שמסיימת.
לא אוכל, לא שתייה, לא שיעורים, לא תשובות לשאלות, כלום! נאדה!. אני בתוך הספר.
וכך הייתי בולעת מדפים לפי נושאים:
הביוגרפיות על הסופרים, הציירים, האמנים, המשוררים, המלחינים.
אחרכך לפי סדר הא"ב של הסופרים.
צוות הספרייה הכיר אותי וידע להציע לי ספרים לפי רמת הקריאה וההבנה שלי.
איפה לא הייתי?
לאן לא נסעתי?
את כל העולם חרשתי. בכל המקומות ביקרתי.
התקופה זכורה לי כתענוג צרוף!.
גם כשהתבגרתי המשכתי ועדיין ממשיכה לקרוא. הקצב השתנה אמנם וכבר אינני מחסלת ספר ביום (אם כי כבר עברו עלי לילה או שניים ללא שינה כשמזדמן ספר מרתק אל ידי)
בין "אז" ובין "עכשיו" עברו אצלי תקופות קריאה שונות.
היו תקופות של קריאת ספרי מתכונים. (מי לא עברה את התקופה הזו?)
היו תקופות של "ספרות מקצועית" – כל מה שיש ואפשר לי לקרוא בתחום שיטת פלדנקרייז, עליו, עבודתו, שיעורים בשיטתה, התפתחות תינוקות, גוף האדם, מוח, הדג שבתוכנו… מה לא?
ואחרכך היתה תקופה "לא קוראת" שהביאה אותי לחשוב, לבדוק ולהבין שבשל שינויים בראייה (הכי נורמאלי אחרי גיל 45) אני ממעיטה לקחת ספר ביד.
הקריאה בשכיבה לא כלכך נוחה, אני לא ממש מוצאת את המקום המתאים לי לקרוא בישיבה, האותיות קטנות מידי, הדפים שקופים קצת או הספר כבד ביד…תרוצים. מוכרים?
אז הלכתי ובררתי ושאלתי ונעניתי.
רבים מאיתנו קראו המון כשהיו צעירים. שכבו על הבטן, על הגב, על הצד ולא נתקלו בבעיות.
אחרכך, הפסיקו או המעיטו בקריאה כי לא נוח. לא נוח לשבת או לשכב או לאחוז את הספר.
לכבוד שבוע (חודש) הספר העברי הוצאתי סרטון חביב, הומוריסטי וקצרצר [25 שניות]
פלדנקרייז וקריאת ספרים. כולי תקווה שהרעיון הטמון בו יעזור לכולנו לחזור לקרוא, והרבה.
שלך,
אילה
נ.ב.
אז? איזה ספר טוב קראת לאחרונה? אשמח לשמוע!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ כאן, בתחתית הדף אפשר (ואפילו רצוי) להגיב, ללחוץ Like לפירגון, לשתף חברים או להעביר הלאה למי שזקוק. תודה! |
|
פלדנקרייז…ושקט בגוף
כי אי אפשר להתעלם מהגוף שלך ואז לתהות למה כואב לחיות בו |
Comments
Powered by Facebook Comments